תפקידו הנסתר של המדע בחוסן מנטלי

זה לא גילוי מרעיש שהמדע שינה את פני העולם והחיים עצמם. ואיך הכל התחיל? במסעות גילוי, תחילה של אנשים בודדים ועצמאיים ואז של קבוצות, משלחות, מדינות, תוך שילוב של תגליות מדיסציפלינות שונות. השאר היסטוריה.

חוקרים לרוב יוצאים למסע גילוי מתוך הבנה שהם אינם יודעים משהו, שחסר להם הבנה לגבי משהו, שהידע שלהם מוגבל. אולי יש להם השערה, או כוונה להוכיח תאוריה או אמונה אבל הם לא יודעים מה תהיה התוצאה של החקירה או הגילוי.

המטרה היא שבסוף מסע הגילוי הם אולי יוכלו לשנות את העולם לפי רצונם או תגליתם.

ואיך זה מתקשר לחוסן מנטלי?

זה פשוט.

אם נפרט את הקשר בין הרצון לגלות לחוסן ניתן לראות כמה גורמים מקשרים שהבולט ביניהם לדעתי הוא סקרנות. לגלות. לדעת. לשנות.

1. סקרנות וחוסן

הרצון לגלות נובע פעמים רבות מסקרנות – רצון עז ללמוד ולחקור דברים חדשים. אנשים סקרנים נוטים להיות גמישים יותר, פתוחים יותר לקבל מציאות שאינה תואמת את מה שנראה כעובדה והסקרנות שלהם יכולה לשמש גורם מניע להתגבר על מכשולים וכישלונות. כאשר הם מתמודדים עם אתגרים, הם נוטים יותר לראות בהם הזדמנויות ללמידה וצמיחה ולא מחסומים בלתי עבירים. אנשים סקרנים מבינים שיש הרבה מעבר למה שנראה על פני השטח ויצר הסקרנות שלהם לגלות גובר על הפחד ממה הם יגלו, זה עושה אותם לבעלי חוסן מנטלי גבוה יותר מאחרים.

2. פתרון בעיות: אנשים, כמו חוקרים, שיש להם רצון עז לגלות לעתים קרובות מפתחים מיומנויות פתרון בעיות מעולה. פתרון בעיות היא מיומנות שקשור קשר הדוק לחוסן, שכן אנשים שיכולים לפתור בעיות ביעילות מצוידים טוב יותר לנווט מצוקות ולמצוא פתרונות לאתגרים שעשויים להתעורר במרדף אחרי הגילוי.

3. התמדה: חוסן כרוך פעמים רבות בהתמדה ובנכונות להתמיד מול קשיים עד יעבור זעם. הרצון לגלות יכול להיות מניע רב עוצמה להמשיך, גם כאשר מתמודדים עם מכשולים או כישלונות. אנשים המונעים על ידי תשוקה לגלות, כמו מדענים, נוטים יותר להתאושש מאכזבות ולהמשיך בחקירתם.

4. יכולת הסתגלות: גם החוסן וגם הרצון לגלות דורשים יכולת הסתגלות. אנשים גמישים מסוגלים להסתגל טוב יותר לנסיבות משתנות, במיוחד לנסיבות פחות רצויות. הרצון לגלות מה עוד מחכה לי בהמשך, לאן אפשר להמשיך מכאן, ומה עוד נגלה על החיים מוביל לעתים קרובות אנשים כאלה להסתגל לסביבות ומצבים חדשים טוב יותר.

5. למידה מכישלון: אנשים עמידים יותר בפני סערות החיים נוטים לראות בכישלונות הזדמנות ללמידה וצמיחה ולא תבוסות מוחצות. באופן דומה, הרצון לגלות כמו אצל חוקרים, כרוך פעמים רבות בנכונות לקחת סיכונים וללמוד מטעויות, מה שתורם לחוסן רב יותר.

בעיקרו של דבר, הרצון לגלות, אשר הוביל את האנושות למקום שאבות אבותינו לא היו יכולים לדמיין וחוסן שלובים זה בזה מכיוון שהלך הרוח של חוקר סקרן ומתמיד יכול לשפר את יכולתו של האדם להתמודד עם אתגרים ולהתגבר עליהם, מה שהופך אותם לעמידים יותר דרך התהליך עצמו.

מסקנה

תסתקרנו. תלמדו. תחתרו ללמוד עוד על כל מה שהוא חור בידע שלכם ומעניין אתכם. תאתגרו את עצמכם לבחון, לחקור ולהתפתח דווקא מהמקומות היותר קשים או מאתגרים בחיים. סקרנות והרצון לגלות הם לחלוטין מרכיב בנוסחה לפיתוח ושיפור חוסן בחיים. לכו תדעו איזה תגליות תגלו על עצמכם, על המסוגלות שלכם ועל החיים. צאו למסעות גילוי על היכולות שלכם לעמוד בפני אתגרי החיים!

אולי כמו חוקרים, בסוף מסע הגילוי שלכם תוכלו לשנות את העולם שלכם לפי רצונכם.